נגינה בגונגים

מתוך ספר "דרך הצלילים. יוגה, צ'קרות ומוסיקה" מאת נעה בלאס

 

יש אנשם שלומדים להכיר באמצעות הגונגים את האנרגיות החבויות בהם, ולא פעם מופתעים ממה ש"יוצא להם" כשניגנו. יש המנגנים בצליל שקט כל כך עד שרק הם מסוגלים לשמוע את הנגינה. מטח נפשי מתבטא בצליל עצבני. ונוכחות הדומיננטית מוצאת את הביטויה בנקישות רמות וכבדות. המאזינים מגיבים לנגינה בשפת גוף והבעות פנים.

​

הגונג נענה לכל הקשה. אך כוון שההקשה שונה מכל פעם, בא גם התגובה ממקומות שונים ובילתי צפויים. אדם המנסה לחזור ולחפש את הצליל שניגן רגע קודם לכך, ילמד לדעת שהצליל זה לא יחזור, אבל יהיו צלילים מפתיעים אחרים. 



תגובת הגןף לגונג אף היא אינה דומה לתגובה לכל כלי נגינה אחר: הגונג ממלה את חלל החדר בויברציות מתפשטות. השומע מרגיש את ההדים בידיו, ברגליו ובכל חלקי גופו בדומה לזרם חשמלי. אחרי התנסויות חוזרות, במשך מספר חודשים או שנה, לומדים האנשים לדעת שגופם עונה להד הגונג בהדהוד פנימי משלו.

​

המתנסה בחווית האזנה לגונג משיג כעין הפסקת חשיבה זמנית. הפסקה זו גורמת לתחושה של שלווה. אנשים רבים מציינים שהם מרגישים אושר בזמן שמיעה או נגינה בגונג.