הודעה לתקשורת

 

 

שיטת טיפול רגשית לילדים באמצעות מוסיקה ויוגה

 

אירה שיראל – מדגימה תוצאות מרשימות בילדים עם צרכים מיוחדים

 

אירה שיראל, פסנתרנית (מופיעה גם בקונצרטים), מטפלת, מתמחה בטיפול במוסיקה, מבצעת טיפול רגשי בילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות מוסיקה – אפקט הגורם גירוי חזק למטופל, פיתוח יצירתי וביטוי עצמי, ויוגה- המביאה לאיזון ושקט פנימי לגוף ולנפש: השילוב בין שניהם מעניק לילד פתיחות, שחרור מלחץ, שמחת חיים ושמחת יצירה.

 

 

הטיפול מתאים לילדים עם צרכים מיוחדים (כולל ספקטרום אוטיזם) לגילאי שנתיים עד גיל 6. מאחר שמשולבת בטיפול מוסיקה בצורה פרטנית ובשייכות לנושא המטופל, בגיל 6 המטופלים בשלים ללמוד לימודי נגינה בפסנתר, אותם מלמדת אירה שיראל שהיא מוסיקאית, פסנתרנית בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן מהטה באוניברסיטת תל- אביב.

 

 

אירה, בגישתה לטיפול הרגשי באמצעות מוסיקה ויוגה הושפעה משיטת ד"ר נעה בלאס, מוסיקאית, מחנכת ומרפאה דגולה באמצעות מוסיקה, שפעלה בשנות ה- 90, ונפטרה בדמי ימיה ב- 2008. למדה נגינה בכלי נגינה שונים אצל גדולי הנגנים, למדה קומפוזיציה, הלחינה יצירות שנוגנו בארץ ובחו"ל, כתבה מספר ספרים כשהיא משתמשת בתורת הצלילים כדי ללמד ולטפל באוכלוסיות עם מוגבלויות קשות לרבות בעלי פיגור שכלי. שיטות הלימוד שפתחה נעה נלמדות באוניברסיטאות ובהשתלמויות מטעם משרד הרווחה ומטעם אקי"ם, אלו שיטות שיושמו על אלפי ילדים בארץ ובחו"ל, גרמניה, צרפת, ארה"ב ארגנטינה ועוד.

 

 

הייחודיות בשיטת טיפול רגשית זו היא החשיפה לצלילים של כלי נגינה שונים, חלקם לא קונבנציונליים כמו גונגים, פעמונים, קערות טיבטיות מוסיקליות, מנענעים, וכלים כמו פסנתר, נבל, תופים ומצילתיים. הילדים המטופלים מודעים ולומדים שימוש בכלי הנגינה כאמצעי ליצירת קשר בין צליל לנפש, צליל לנשימה, צליל לצבע, צליל לתחושה וצליל לתוכן.

 

 

ביטוי מיוחד לטיפול מצאה ד"ר נעה בלאס במחקרה על צלילי הגונג: בספרה "דרך הצלילים" (הוצאת מודן, 1997): "תגובת הגוף לגונג אף היא אינה דומה לתגובה לכל כלי נגינה אחר: הגונג ממלא את חלל החדר וויברציות מתפשטות, השומע מרגיש את ההדים בידיו, ברגליו ובכל חלקי גופו בדומה לזרם חשמלי. אחרי התנסויות חוזרות, במשך מספר חודשים או שנה, לומדים האנשים לדעת שגופם עונה להד הגונג בהדהוד פנימי משלו".

 

 

הגונג הוא כלי נגינה מתכתי עגול בצורת צלחת המפיק צלילים באמצעות הקשה עליו, לא לפי סולם צלילים אלא צלילים עיליים - הצליל המופק עשוי להשתנות לפי עצמת ההקשה ומיקום ההקשה, הד הצליל מתמשך ודועך לאיטו עד לרגיעה. בתזמורת, הגונג הוא כלי הקשה זנוח אך בשיטת נעה בלאס, הגונג הוא במרכז הפעילות המוסיקלית והטיפולית. השימוש המקורי בגונגים לקוח מפולחן דתי קדום. לכל כלי נגינה יש צליל בסיסי (לה, סי לדוגמא). צליל הגונג, שובר שתיקה ובידוד באמצעות הקשות מסתוריות, נוחות הקשה והפקה מיידית של צלילים עשירים ובלתי צפויים. מגוון רב של צלילים ניתן להפיק מהגונג בעת ההקשות, כאשר הויברציות של הצלילים משפיעות בצורה חיובית על הגוף ויכולות לשחרר, להאט קצב הנשימה, להרגיע, ועם זאת לספק את סקרנות המקיש שהפיק מגוון עצום של צלילים בספקטרוסקופיה של צלילי הגונג לפי מוקדי ההקשה.

 

 

אירה שיראל, ממשיכת דרכה של נעה, הביאה עמה חידושים וקידום רב לשיטת נעה בלאס. שיראל: "אני מחברת כל ילד אל המוסיקה שתגרום לו לפתח את היצירתיות שבתוכו, לזרום במשחק ספונטני. ילדים יתחברו לדמויות אגדתיות, כמו נסיך, ונסיכה, מכשפה או קוסם, ויש כאלה שיתחברו לדמויות של חיות ולאלמנטים מהטבע, כמו: מים, רוח ושמים."

אירה מקדישה תשומת לב מרובה לפיתוח השפה אצל ילדים עם ליקויי שפה, בשיטה של השמעת הברות המושרות בצרוף נגינה ומוסיקה לילד בתכנית שפתחה נעה ומבצעת אותה אירה על דיסק.

 

אמצעים אלה מביאים למטרה העיקרית: פתרון יעיל לבעייה האמיתית של הילד.

 

הסטודיו המאובזר של אירה שיראל, בו מתבצעים הטיפולים, עמוס בכלי נגינה תלויים ועומדים, וכולם נגישים למטופל, קוראים לילד לבחור בכלי המתאים לשימוש שמתבקש. אירה מתאימה את הנושא ואת המוסיקה באופן אינדיוידואלי לכל ילד, לפי צרכיו, דמיונו ורצונו. ברגע שקיים חיבור, שיתוף פעולה והבנה בין המדריך למטופל, ביטחונו העצמי של הילד עולה, מעורבותו גוברת, הוא חש יוצר ושותף לחווייה, משתמש באינטואיציה האישית ובנסיונו הלימודי ומתקדם בדרכו לפי ההנחייה שמונחה על ידי המטפל. בעת הטיפול מושמעת ברקע הסטודיו מוסיקה קלאסית, מודרנית, רוק וג'אז רך המעשירה את האווירה הטיפולית בצליל מוגדר ומוכר.

 

 

לשיראל יש תוצאות נפלאות בקידום ילדים עם צרכים מיוחדים בטיפולים במוסיקה. הקידום ניכר מטיפול לטיפול: ילד שלא הצליח בשום סוג טיפול אחר לתקשר, לפתע החל לדבר, לשיר, לרקוד, להאזין למוסיקה קלאסית ולחבב אותה, להזדהות עם היקום, עם אירועי הטבע, רשרוש העלים, קולות מהקונכיה, הצרצר הקופץ מעל לדשא בקול נגינה שהילד בחר לנגן לו, הצב האיטי שזחל והביא חברים צבים, על פני האדמה החומה, על חול ואבנים. הילד המטופל מנגן לו בגונג כדי שיצעד לפי קצב, אבל מעדיף לקרוא לשאר הצבים דווקא באמצעות הנבל. לציין כי רוב הפעילויות מתבצעות ביוזמת הילד לאחר שהמטפל עסק רק בכיוון והנחייה. מרשימה הדינמיקה ההדדית שבין הילד והמטפל. ממש לא ייאומן שאותו ילד שעד לפני זמן מה לא היה ביכולתו לתקשר עם הסביבה, הפך דינאמי, אקטיבי, משתף פעולה ופתוח להאזנה ולריכוז, יוצר בעצמו תגובות וקישורי דיבור, ריקוד ושירה, בחירת נגינה בכלים שמחליט ביוזמתו.

 

 

אפשר להבחין כי במשך טיפול אחד הילד ניגן במספר כלי נגינה וקלט את האפקטים הצליליים במטרה להתאימם לנושא שנתבקש ורצה לפתח בהדרכת המטפלת.

 

ההורים שבאו לאספו מצאו ילד רגוע, רווי חוויות שרצה לשתף בהן את האנשים הקרובים לו...

 

 

לפרטים: ד"ר צפי שועלי – צפריר יחסי ציבור    03-7318184   050-5287051